סימפיזיוליזיס

סימפיזיוליזיס- (Symphysis Pubis Dysfunction – SPD)

במהלך ההריון האגן מתרחב ואיתו חלה התרופפות במפרק האגן הקידמי (= סימפיזיס פיוביס). תופעה זו עלולה לגרום לכאבים פנימיים בעצם החיק. הכאבים יכולים להופיע לקראת סוף הטרימסטר הראשון (לפעמים אפילו לפני) ולהימשך עד סוף ההריון. במרבית המקרים, הכאבים ייפסקו כמה שבועות לאחר הלידה, עם תום "משכב הלידה" וחזרת האגן למצבו הקודם. עוצמת הכאבים משתנה מאישה לאישה, ולעתים הכאבים יופיעו רק לאחר הלידה.

תופעת הסימפיזיוליזיס שכיחה בהריונות חוזרים, בהריונות מרובי עוברים ובקרב נשים מבוגרות.

הסימפיזיס פוביס הינו סחוס המחבר בין עצמות האגן בקדמת הגוף, באזור הבטן התחתונה. תפקידו העיקרי הוא להחזיק את האגן באופן יציב. אם הסחוס אינו מוחזק היטב ברצועות נוצר לחץ על מפרקי האגן, מה שיגרום לכאבים עזים בעצם החיק (הפוביס) מעל לשערות הערווה. במהלך ההריון מופרשים הורמונים שונים (כגון הרלקסין והפרוגסטרון) המרככים את הסחוס ומגמישים את רצועות הגוף בכדי לאפשר לאגן להתרחב לקראת ובמהלך הלידה, כדי לאפשר לולד לעבור בתעלת הלידה. סימפיזיוליזיס יכול להתרחש גם בזמן הלידה עצמה ולגרום לתחושת חוסר נוחות לאחר הלידה. במקרים אחרים (לא מקרים של הריון ולידה), הכאב נגרם עקב ריכוך יתר של הסימפיזיס ועצמות האגן מתחככות זו בזו ויוצרות לחץ על מפרקי האגן.

איפה נרגיש את הכאב ואיך נאבחן אותו?

הסימפטום העיקרי בסימפיזיוליזיס הוא כאב בגב בתחתון ובאגן. לרוב נשים הרות מדווחות על כאב המתרכז בקידמת האגן (=סימפיזיס פיוביס) ולעיתים גם בצידי הישבן. הכאב יכול להופיע בגב התחתון, בירכיים, במפשעה, בבטן התחתונה וברגליים. עוצמת הכאב יכולה לנוע מאי נוחות קלה ועד סבל קיצוני ומתמשך. אצל נשים הסובלות מסימפיזיוליזיס נפוץ לראות הליכה מתנדנדת, קושי בטיפוס מדרגות, בנשיאת משקל, בביצוע מלאכות יומיומיות, בעמידה, בהצמדה של הרגליים, והרחקתן מצידי הגוף. הכאב ומגבלת התנועה משפיעים על הפן הנפשי, וניתן לראות גם בעיות שינה, תסכול ואף דיכאון.

אבחון סימפיזיוליזיס נעשה על ידי בדיקה פיסיקלית, ואמצעי הדמיה כמו אולטרה-סאונד או MRI בזמן ההריון, וצילום רנטגן לאחר הלידה.

**ממחקרים שנערכו בקרב נשים הרות הסובלות מסימפיזיוליזיס, העלו כי אין בכך כל סכנה לאם או לעובר.

איך נטפל בכאב?

כדי להתמודד עם הכאבים ולהמשיך בשגרת היומיום כדאי להימנע מתנועות הגורמות לכאב ולסגל הרגלי תנועה חדשים שמשפרים את ההרגשה (חשוב ללכת למדריך מוסמך או בעל מקצוע רפואי להתייעצות ולקבלת הדרכה מתאימה). לרוב מומלץ להימנע מישיבה מזרחית, פישוק רגליים ומשיכול רגליים. יש להקפיד על ביצוע פעולות שגרתיות במהלך היום עם מודעות לתנועה ולמיקום הרגליים. לרוב, הרופא ימליץ על מנוחה ועל הפחתת פעילות כדי לצמצם את הגורמים לכאבים, או על נטילת משככי כאבים המותרים לשימוש בהיריון. במקרים חריפים מאוד – הרופא יפנה את המטופלת לטיפולי פיזיותרפיה.

אני אישית מאוד אוהבת ומתחברת למציאת פתרונות דרך רפואה המשלימה: טיפולי רפלקסולוגיה, אוסטאופתיה, וואטסו (טיפול במים) או דיקור סיני, שמטרתם להקל על הכאבים. עם זאת, השיטה המועדפת עליי היא תנועה ופעילות גופנית מתונה ומדוייקת המותאמת למתאמנת ולשלב בו היא נמצאת.

הקפידי לעקוב אחרי תחושות והימנעי מביצוע פעילות / טיפול שאינו תורם ו/או גורם לכאב. קיימות דרכים רבות להתמודד עם סימפיזיוליזיס וחשוב שתמצאי את הטיפול המתאים לך ביותר.

יש לך שאלות נוספות? שלחי לי הודעה ואשמח לעזור.